התינוק שלכם הוגדר כגמיש? גמישות יתר – מהי ולמה היא עלולה לגרום לעיכוב מוטורי בתינוקות וילדים?
אולי אפתיע אתכם כשאומר שגמישות יתר (hyper
mobility) היא תכונה מולדת של הרקמות הרכות שלנו הטמונה בהרכב
של הקולגן הבונה אותן. פחות חשוב להבין מהו אותו קולגן, אך כן נוכל ללמוד מכך שלגמישות
יש לרוב מרכיב גנטי. הרבה פעמים כשנשאל האם יש גמישות יתר במשפחה, נקבל את התשובה "בטח,
גם אח שלו היה גמיש" או "תראי איך המרפק של אבא שלו מתיישר ביתר".
הרקמות הגמישות שמשפיעות על תפקוד התינוק הן בעצם אותם רכיבים במפרקים
שאמורים לייצב אותם – הרצועות והגידים. אפשר לדמיין שהם כמו חבלים שמחזיקים את העצמות משני צידי המפרק ובמצב של גמישות הם "משוחררים" מהרגיל ולכן
המפרק פחות יציב וטווח התנועה בו יכול להיות גדול מהרצוי. במצב זה השרירים מתקשים לייצב את המפרק ולהניע אותו בטווח ובמידת הכוח הנדרשים.
קושי זה של השרירים יכול לבוא לידי ביטוי בעיכוב מוטורי ובאיכות תנועה ירודה,
שכן, במידה ויש חולשה סביב המפרקים, לתינוק קשה "לדחוף" את עצמו כנגד
כוח הכובד ולהתקדם במרחב. האיחור יכול לבוא לידי ביטוי בשלב מוקדם של התרוממות
החזה מהמשטח או בשלבים מאוחרים של עליה לעמידת 6, התיישבות, היעמדות, הליכה ואפילו קפיצה.
הגמישות יכולה להיות בכל המפרקים ויכולה להיות ספציפית במפרק
אחד ולא להשפיע על כל התפקוד. למשל, כאשר הקרסול גמיש, גם אם התינוק רכש הליכה
במועד, נראה מעין "קריסה" של החלק הפנימי של כף הרגל (מה שבגיל המבוגר
מוגדר כ"פלטפוס"). זוהי דוגמא להשפעה של הגמישות על איכות התנועה.
החלק הפחות מעודד הוא שאין לנו אפשרות להשפיע ישירות על מבנה הרקמה הפאסיבית
(אותן רצועות וגידים), אך אין זה אומר שאין לנו מה לעשות מבחינת החיזוק ושיפור התפקוד
של התינוק.
הדרך שלנו להשפיע היא דרך המערכת השרירית. השריר הינו רקמה "כוויצה",
כלומר, רקמה שיכולה לשנות את האורך שלה, להתחזק ובכך לייצב את המפרק במקום הרקמות
הפאסיביות "המשוחררות".
זה אומר שכמו שאנחנו בתור מבוגרים הולכים לחדר הכושר ומחזקים שריר
מסוים, כך אנחנו יכולים לחזק את שרירי התינוק עד לרמה שהגמישות לא תגרום לעיכוב
כלל. אולם, שלא כמו בחדר כושר, אין לנו אפשרות "לאמן" את התינוק בתרגילי
חזרות ומשקולות, מה שכן, נוכל לקדם אותו תוך יצירת סביבה מאתגרת, אחיזה נכונה שלנו
המעודדת עבודה אקטיבית של השרירים, מוטיבציה גבוהה לתנועה ותרגול ספציפי דרך משחק
והנאה.
איך אנחנו מזהים גמישות? ישנם מבחנים לבדיקת גמישות בילדים ובמבוגרים
והם מתבססים על בדיקת טווח התנועה במספר מפרקים כמודגם בתמונה (זוהי רק דוגמא ואין
להסיק ממנה לגבי הבדיקה כולה).
אציין כי יש חשיבות לבירור הסיבה לעיכוב המוטורי של התינוק בכל מצב וכי
רק פיזיותרפיסטים התפתחותיים ורופאים מתחום הילדים יכולים לקבוע אבחנה זו של
גמישות לאחר שנשללו אבחנות אחרות שיכולות להראות דומות או לבוא בנלווה לגמישות.
לסיכום, גמישות היא תכונה מולדת של הרקמות הרכות שלנו במפרקים. היא
משפיעה על יציבות המפרק ובכך גם על תפקוד התינוק. יש לנו אפשרות להתערב ולעזור דרך
חיזוק של המערכת השרירית שיכולה לפצות על המצב עד לתפקוד תקין לחלוטין. אבחון
והתערבות מוקדמים יסייעו בקידום התינוק בטווח זמן קצר ויש לעשותם אצל פיזיותרפיסט
התפתחותי מוסמך.
בברכת הנאה והנעה!
יערה.